הזמן עושה את שלו

בעולם ההשקעות יש תכונה שקשה לפתח יותר מכל התכונות האחרות – סבלנות. היא דורשת ממשקיע לא רק לעמוד מול הלחץ החברתי ולשלוט ברגשותיו, אלא גם לוותר על התחושה שהוא "עושה משהו". סבלנות פירושה להחזיק בהשקעות בזמן שהעולם סביבנו קונה ומוכר. וורן באפט הגדיר זאת בצורה חדה: "השוק מעביר כסף מהחסרי סבלנות אל הסבלניים."

אבל מה בדיוק עולה לנו כשאנחנו לא מצליחים להמתין? כדי להבין את המחיר האמיתי של חוסר סבלנות, בואו נבחן מקרה פשוט. שני חברים שסיימו יחד קורס השקעות בקיץ 2005. רותי קנתה מניות של חברות איכותיות בשווי מאה אלף שקלים והחליטה להמשיך להחזיק כל עוד העסקים מתפתחים כראוי. דני, לעומתה, נשבע לא "להירדם" על התיק – בכל דצמבר מכר, שילם מס וקנה מחדש את כוכב השנה. בתחילה דני נראה מבריק. כל פעם שסגר עסקה הרוויח נתח נאה והרשת מחאה לו כפיים. רותי נראתה משעממת לעומתו.

חלף עשור. רותי החזיקה כ-259 אלף שקלים, דני – כ-203 אלף. אחרי עשרים שנה נסק הפער ליותר מרבע מיליון שקלים. ההבדל לא נבע מבחירת מניות טובה יותר אלא משני גורמים הרסניים: המס הנגבה בכל מכירה והקטיעה הרצופה של הריבית דריבית. כל עסקה חותכת את צינור הצמיחה וגובה מחיר כפול – עמלות ומיסים שמצטברים לסכומים עצומים, ופרידה מחברות שממשיכות לצמוח בלעדיהם. שמירה על תשואה שנתית של עשרה אחוזים לאורך שני עשורים מגדילה את ההשקעה כמעט פי שבעה. הפרש של כמה אחוזים שנתיים בין המשקיע הסבלן למשקיע הנמהר – בגלל מס ועמלות – מצטבר לפער עצום של שליש מהתוצאה הסופית.

דמיינו שהשגתם 20% רווח תוך כמה חודשים. פיתוי גדול למכור, נכון? אבל אם החברה עדיין במסלול צמיחה חזק, אם הפוטנציאל שלה עוד לא מומש והמחיר עדיין סביר ביחס לפוטנציאל העתידי – למה למהר? המתנה של כמה שנים יכולה להניב תשואה של מאות אחוזים. פיטר לינץ' הזהיר מפני "קטיפת הפרחים והשארת העשבים השוטים" – כלומר, ממכירת החברות המצליחות והחזקת החלשות. ההבדל בין תשואה טובה לתשואה יוצאת דופן נעוץ לעתים קרובות ביכולת להחזיק במניות מנצחות, להאמין בהן ולתת להן לצמוח לאורך זמן.

בימי מלחמה נדמה שמוכרחים "לעשות משהו". הכותרות רועמות, הרשתות החברתיות מציפות אותנו בפוסטים מפחידים, והיד כבר נשלחת לביצוע הפעולה. אך דווקא אז סבלנות היא מתבקשת. מי שבחר חברה איכותית ויציבה – וממשיך לעקוב אחר התפתחותה – מרוויח התקדמות איטית אבל יציבה שנה אחר שנה. לפעמים ההחלטה הטובה ביותר היא לחכות ולתת לזמן לרכך את הרעש.

הדרך ארוכה, ומי שמוכן לכך יגלה שהזמן – אולי הנכס החשוב ביותר שיש למשקיע – נוטה לעבוד בדיוק בשביל מי שאינו מנסה להאיץ אותו.