שני ברבורים שחורים

11 בספטמבר 2001 ו-7 באוקטובר 2023 היו שני "ברבורים שחורים" – אירועים נדירים ובלתי צפויים שזעזעו כלכלות חזקות וחסינות לכאורה. שני אירועים ששינו כללי משחק, חשפו פגיעויות עמוקות, והותירו חותם מתמשך על השווקים. למרות ההבדלים בין התקופות והסביבות המאקרו-כלכליות, בשני המקרים נבחנה עמידותם של שוקי ההון לנוכח זעזוע חיצוני קיצוני.

כאשר נחטפו ארבעה מטוסי נוסעים והפכו לכלי נשק קטלניים, ארצות הברית איבדה כ-3,000 מאזרחיה במתקפת הטרור הקשה בתולדותיה. בורסת ניו יורק נסגרה לשבוע, ובשבוע המסחר הראשון לאחר מכן צנח מדד ה-S&P 500 בכ-12%. מה שנראה תחילה כהתאוששות מהירה התברר כאשליה - המדד המשיך במגמת ירידה מתמשכת בשל המיתון שפקד את הכלכלה האמריקאית, וחזר לרמתו טרום הפיגועים רק בשנת 2004, כמעט שלוש שנים מאוחר יותר. יתרה מכך, ההתאוששות הייתה שברירית, ובסופו של דבר, משבר הסאב-פריים ב-2008 הוריד את השוק לרמות נמוכות אף יותר מאלו מלפני אירועי 11 בספטמבר.

בישראל, לעומת זאת, הברבור השחור היה כואב לאין שיעור: יותר מ-1,200 אזרחים נרצחו ביום אחד – פי 12 מהיקף הנפגעים של 11 בספטמבר, יחסית לגודל האוכלוסייה. אך בניגוד לארצות הברית, שוק ההון הישראלי הפגין חוסן יוצא דופן. הבורסה נותרה פתוחה לאורך כל ימי הלחימה, והמדדים ספגו ירידה קצרה אך חזרו להתאוששות מהירה, תוך הצגת עמידות יוצאת דופן של המערכת הפיננסית והכלכלה הריאלית.

ההבדל בין שני האירועים אינו מקרי. בניית חוסן כלכלי וחברתי תחת איום ביטחוני תמידי הפכה את ישראל לעמידה יותר, מוכנה יותר, ובעיקר – חסינה יותר לזעזועים חיצוניים. ברגע האמת, היסודות הללו הוכיחו את עצמם. הבדלים אלה בין תגובת השווקים בישראל ובארצות הברית באים לידי ביטוי גם בגרף הבא, המשווה את קצב ההתאוששות של מדדי המניות מאז פרוץ המשבר.