חייכו כשהשוק יורד

המאמר מתורגם ממכתבו השנתי של וורן באפט לבעלי המניות של ברקשייר הת'אוויי, משנת 1997.

מבחן קצר: אם אתם מתכוונים לאכול המבורגרים כל חייכם, ואתם לא מגדלי בקר - האם תעדיפו שמחירי הבשר יעלו או ירדו? וכמו כן, אם אתם קונים רכב מדי כמה שנים, אבל אתם לא יצרני רכב - האם תקוו למחירים גבוהים יותר או נמוכים יותר? התשובות לשאלות הללו ברורות מאליהן.

עכשיו לשאלת הסיום: אם אתם מתכננים לחסוך ולהשקיע בחמש השנים הקרובות, האם כדאי לכם לקוות שהבורסה תעלה או תרד באותה תקופה? משקיעים רבים טועים בתשובה. למרות שיהיו רוכשי מניות בשנים הבאות, הם מתמלאים שמחה כשהמחירים עולים ושוקעים בדיכאון כשהם יורדים. למעשה, הם שמחים בכל פעם שה"המבורגרים" שהם עומדים לקנות מתייקרים. אין בכך שום היגיון. רק מי שעומד למכור מניות בקרוב צריך לשמוח כשהן עולות. הקונים העתידיים, לעומתם, אמורים להעדיף שהמחירים יירדו.

עבור בעלי המניות של ברקשייר שאינם מתכוונים למכור, הבחירה ברורה עוד יותר. ראשית, בעלי המניות שלנו חוסכים באופן אוטומטי - גם אם הם מוציאים את כל המשכורת שלהם על הוצאות יומיומיות, ולא חוסכים בעצמם פרוטה. ברקשייר "חוסכת" עבורם בכך שהיא משאירה את כל הרווחים בחברה ומשתמשת בכסף הזה לרכישת עסקים וניירות ערך נוספים. ככל שהרכישות הללו נעשות במחירים נמוכים יותר, כך תוכנית החיסכון העקיפה של בעלי המניות שלנו רווחית יותר.

יתרה מזאת, דרך ברקשייר אתם מחזיקים בעקיפין בנתחים משמעותיים מחברות שרוכשות באופן עקבי את מניותיהן שלהן. ככל שהמחירים נמוכים יותר, כך התועלת שלנו מהרכישות החוזרות הללו גדולה יותר: כשמניה זולה, אותו סכום שהחברה מקדישה לרכישות חוזרות מגדיל את חלקנו בה הרבה יותר משהיה מגדיל אותו במחיר גבוה. כך, למשל, הרכישות החוזרות שביצעו קוקה-קולה, וושינגטון פוסט ו-ולס פארגו בעבר - במחירים נמוכים מאוד - הועילו לברקשייר הרבה יותר מהרכישות החוזרות שלהן כיום, במחירים גבוהים יותר.

בסוף כל שנה, כ-97% ממניות ברקשייר מוחזקות על ידי אותם משקיעים שהחזיקו בהן בתחילת השנה. הם, אם כן, חוסכים. ולכן הם צריכים לשמוח כשהשווקים יורדים - ירידות מאפשרות גם לנו וגם לחברות שאנו מחזיקים בהן להשקיע את הכסף בצורה רווחית יותר.

לכן, חייכו בפעם הבאה שתקראו כותרת שאומרת "המשקיעים הפסידו עם נפילת השוק". תשנו אותה במחשבתכם ל"מי שמכר הפסיד עם נפילת השוק - אבל המשקיע האמיתי הרוויח". כותבים נוטים לשכוח את האמת הפשוטה הזו: לכל מוכר יש קונה, ומה שפוגע באחד בהכרח מועיל לאחר.

הרווחנו רבות מהמחירים הנמוכים שהוצמדו לעסקים ולמניות רבים בשנות ה-70 וה-80. שווקים שהיו עוינים אז למי שרצה לסחור לטווח קצר, היו ידידותיים למי שבחר להישאר בהם לטווח ארוך. בשנים האחרונות הוכח שהפעולות שנקטנו אז היו נכונות, אבל היום אנו מוצאים מעט הזדמנויות חדשות. ברקשייר ממשיכה לחפש ללא הרף דרכים הגיוניות להשקיע את הכסף שהיא חוסכת - אך ייתכן שיחלוף זמן מה עד שנמצא הזדמנויות מעניינות באמת.