לישון עם אחזקות מצוינות

המאמר מתורגם ממכתבו השנתי של וורן באפט לבעלי המניות של ברקשייר הת'אוויי, משנת 1996.

אנחנו ממשיכים להרוויח יותר כסף כשאנחנו ישנים מאשר כשאנחנו פעילים.

חוסר פעילות נראה לנו כהתנהגות אינטליגנטית. לא אנחנו, ולא רוב מנהלי העסקים האחרים, היינו חולמים לסחור באופן קדחתני בחברות הבנות הרווחיות שלנו רק בגלל שינוי קטן בריבית של הפדרל ריזרב, או כי פרשן כלשהו בוול סטריט הפך את דעתו על השוק. למה, אם כן, שננהג אחרת עם האחזקות המעטות שלנו בעסקים נהדרים? האמנות של השקעה מוצלחת בחברות ציבוריות אינה שונה במיוחד מהאמנות של רכישה מוצלחת של חברות בנות. בשני המקרים, אתם פשוט רוצים לרכוש - במחיר הגיוני - עסק עם כלכלה מצוינת והנהלה מוכשרת והגונה. לאחר מכן, צריך רק לראות שהמאפיינים האלה נשמרים.

כשמיישמים את האסטרטגיה הזו בצורה מוצלחת, מי שעושה זאת מוצא את עצמו בסופו של דבר מחזיק במספר ניירות ערך שמהווים נתח גדול מאוד מתיק ההשקעות שלו. המשקיע הזה היה מקבל תוצאה דומה אילו היה רוכש, נניח, 20% מהרווחים העתידיים של מספר שחקני כדורסל מצטיינים מקבוצת המכללות. בודדים מהם היו ממשיכים להגיע לתהילה ב-NBA, וההכנסה של המשקיע מהם הייתה משתלטת במהירות על תזרים התמלוגים שלו. להציע למשקיע הזה למכור חלקים מההשקעות המצליחות שלו, רק משום שהן הפכו לדומיננטיות בתיק - זה כמו להציע לשיקגו בולס למכור את מייקל ג'ורדן רק משום שהוא הפך כל כך חשוב לקבוצה.

בבחינת ההשקעות שעשינו, הן בחברות בנות והן במניות, תוכלו לראות שאנחנו מעדיפים עסקים ותעשיות שלא צפויים לעבור שינוי משמעותי. הסיבה לכך פשוטה: כשאנחנו מבצעים רכישה משני הסוגים, אנחנו מחפשים פעילויות שאנחנו מאמינים שיש להן כמעט בוודאות כוח תחרותי עצום בעוד עשר או עשרים שנה. סביבה תעשייתית שמשתנה במהירות עשויה להציע אפשרות לזכייה גדולה, אבל היא מונעת את הוודאות שאנחנו מחפשים.

יש להדגיש: כאזרחים, צ'ארלי ואני מקבלים בברכה שינוי. רעיונות חדשים, מוצרים חדשים, תהליכים חדשניים - כל אלה גורמים לרמת החיים של ארצנו לעלות, וזה ברור שטוב. אבל כמשקיעים, התגובה שלנו לתעשייה תוססת ומשתנה דומה לתגובה שלנו למסע לחלל: אנחנו מריעים למאמץ, אבל מעדיפים לוותר על הנסיעה.

ברור שכל העסקים משתנים במידה מסוימת. See's Candies היום שונה במובנים רבים ממה שהייתה ב-1972, כשרכשנו אותה. היא מציעה מבחר שונה של ממתקים, משתמשת במכונות שונות, ומוכרת דרך ערוצי הפצה שונים. אבל הסיבות שבגללן אנשים קונים שוקולדים בקופסאות, ולמה הם קונים אותם מאיתנו ולא ממישהו אחר - לא השתנו בעצם מאז שנות ה-20, כשמשפחת סיז בנתה את העסק. יתרה מזאת, המוטיבציות הללו לא צפויות להשתנות בעוד 20 שנה, ואפילו לא בעוד 50.

אנחנו מחפשים ודאות דומה גם במניות הסחירות שלנו.