דמיינו לעצמכם שותף עסקי קצת יוצא דופן – שמו הוא "מר שוק". בכל יום מחדש, מר שוק דופק בדלת ומציע לכם לקנות את חלקו בעסק, או למכור לו את החלק שלכם. הבעיה (או אולי היתרון) היא שמצב הרוח של מר שוק משתנה ללא הרף. לפעמים הוא אופטימי באופן מופרז, ומציע מחיר גבוה להפליא. בזמנים אחרים, הוא נכנס לפאניקה מוחלטת, ומציע מחיר נמוך עד כדי גיחוך.
המשל המפורסם הזה של בנג'מין גרהאם, אבי השקעות הערך, ממחיש היטב כיצד מתנהג שוק המניות בפועל. כמו מר שוק, גם שוק ההון תנודתי, אמוציונלי, ולעיתים חסר היגיון. אבל בניגוד למר שוק, לכם תמיד שמורה הזכות להחליט אם לקבל את הצעתו או לא. וזה בדיוק המקום שבו נמצא היתרון שלכם כמשקיעים.
בימי שני, מר שוק מגיע אליכם במצב רוח מעולה. הוא קרא איזה כתבה אופטימית על התחום שלכם, שמע שמישהו השיג רווחים טובים, ופתאום הוא בטוח שהעסק שלכם שווה הון עתק. "תמכרו לי!" הוא קורא, "אני מוכן לשלם יותר ממה ששילמתי אתמול!" העיניים שלו בוערות, הוא כמעט רועד מהתרגשות. אתם מביטים בו ותוהים - מה השתנה? העסק הוא אותו עסק, הרווחים זהים, הסיכויים לא השתנו. אבל מר שוק משוכנע שהוא מפספס משהו גדול.
ביום רביעי, אותו מר שוק מופיע בפתח בפנים חטופות. הוא קרא באינטרנט על איזה סיכון חדש, שמע שהמתחרים מתחזקים, ופתאום הוא בטוח שהעסק שלכם הולך לקרוס. "קחו את זה ממני!" הוא מתחנן, "אני מוכן למכור בחצי מהמחיר של שלשום! הכל הולך להתמוטט!" הוא כמעט בוכה מפחד. שוב, אתם מביטים בו בתמיהה - העסק הוא אותו עסק, אותם לקוחות, אותה טכנולוגיה, אותן הזדמנויות.
מה שגרהאם בעצם אומר הוא פשוט: השוק מציע הזדמנויות, אך לא בהכרח מכתיב את הערך האמיתי של החברות. כאשר מר שוק נכנס לפאניקה ומציע למכור לכם במחירים נמוכים מדי, זו הזדמנות מצוינת לרכוש מניות במחירי "מציאה". וכשהוא מתלהב יותר מדי ומציע לקנות במחירים גבוהים מדי, זו הזדמנות טובה למכור לו חלק מאחזקותיכם ברווח יפה.
הבעיה היא שרוב המשקיעים נסחפים אחר מצב הרוח של מר שוק. כשהוא בפאניקה, הם פוחדים ומוכרים בזול. כשהוא מתלהב יתר על המידה, הם נסחפים וקונים ביוקר. הם שוכחים שמר שוק הוא לא מומחה - הוא רק בחור עם כסף שמצב הרוח שלו משתנה כל הזמן.
חלק מהיופי של מר שוק הוא שהוא אף פעם לא נעלב. אם אתם לא מעוניינים בהצעה שלו היום, הוא פשוט יחזור מחר עם הצעה חדשה. אולי הוא יהיה באותו מצב רוח, אולי שונה לחלוטין. הוא לא זוכר מה הציע אתמול ולא מתבייש מהסתירות שלו. הוא פשוט חי את הרגע, ובניגוד אליכם, הוא לא תמיד רואה או מתכנן לטווח הארוך.
העיקרון של מר שוק מזכיר לנו בכל יום מחדש כי ההחלטה להשקיע או לא להשקיע היא בידינו. המשקיע הנבון צריך לבסס את החלטותיו על ניתוח קפדני של הערך הפנימי של החברה, ולא להיגרר אחרי הרגשות והתנודות הרגעיות של השוק. הוא צריך לזכור שמר שוק הוא כלי, לא מורה דרך.
בעולם שבו כל כותרת חדשותית יכולה להפוך את מר שוק לפאניקה או לאופוריה בתוך דקות, ובו רשתות חברתיות הופכות כל רגש לויראלי, מר שוק נעשה עוד יותר קיצוני. הוא מגיב יותר מהר, צורח יותר חזק, ומחליף דעות יותר לעיתים קרובות. אבל העקרון נשאר זהה - הוא עדיין אותו שותף לא יציב שהיתרון שלכם הוא בדיוק באי-היציבות שלו.
ובקיצור – בפעם הבאה שמר שוק דופק בדלת, זכרו: אתם אלה שמחליטים אם ומתי לסגור איתו עסקה. הוא יכול לצעוק, להתחנן, להציע מחירים משוגעים בכיוון זה או אחר - אבל בסוף, אתם הבוסים.