ההשקעה הטובה ביותר של באפט

המאמר מתורגם ממכתבו השנתי של וורן באפט לבעלי המניות של ברקשייר הת'אוויי, משנת 2013.

למדתי את רוב עקרונות ההשקעה מספרו של בן, "המשקיע הנבון", שקניתי ב-1949. חיי הפיננסיים השתנו עם הרכישה הזו.

לפני שקראתי את הספר של בן, שוטטתי בנוף ההשקעות וזללתי כל דבר שנכתב על הנושא. הרבה ממה שקראתי ריתק אותי: ניסיתי את כוחי בשירטוט גרפים ובשימוש במדדי שוק כדי לחזות תנועות מניות. ישבתי במשרדי ברוקרים וצפיתי בסרט המחירים מתגלגל, והקשבתי לפרשנים. כל זה היה כיף, אבל לא הצלחתי להיפטר מההרגשה שאני לא מתקדם לשום מקום.

לעומת זאת, הרעיונות של בן הוסברו בצורה לוגית בפרוזה אלגנטית וקלה להבנה (בלי אותיות יווניות או נוסחאות מסובכות). עבורי, נקודות המפתח הוצגו במה שמהדורות מאוחרות יותר סימנו כפרקים 8 ו-20. (המהדורה המקורית מ-1949 מספרה את הפרקים אחרת.) הנקודות האלה מנחות את החלטות ההשקעה שלי גם היום.

זוויות מעניינות אחדות לגבי הספר:

מהדורות מאוחרות יותר כללו אחרית-דבר שתיארה השקעה בלתי-מזוהה בשם שהייתה אוצר עצום עבור בן. בן ביצע את הרכישה ב-1948, באותה תקופה שכתב את המהדורה הראשונה - והאחזו בעצמכם - החברה המסתורית הייתה GEICO. אילולא הכיר בן את התכונות המיוחדות של GEICO כשהיא הייתה עוד בחיתוליה, העתיד שלי ושל ברקשייר היו שונים בתכלית.

המהדורה של 1949 גם המליצה על מניית רכבת שנמכרה אז ב-17 דולר, ושהרוויחה בערך 10 דולר למניה. (אחת הסיבות שהערכתי את בן הייתה שהיה לו אומץ להשתמש בדוגמאות עכשוויות, ולחשוף את עצמו ללעג אם ייכשל.) חלק מההערכה הנמוכה הזו נבע מכלל חשבונאי של אותה תקופה, שחייב את הרכבת להוציא מהרווחים המדווחים שלה את הרווחים המשמעותיים שנשמרו אצל החברות הקשורות. המניה המומלצת הייתה Northern Pacific, והקשורה החשובה ביותר שלה הייתה Chicago, Burlington and Quincy. הרכבות האלה הן היום חלקים חשובים של BNSF (Burlington Northern Santa Fe), שהיום נמצאת בבעלות מלאה של ברקשייר.

כשקראתי את הספר, ל-Northern Pacific היה שווי שוק של בערך 40 מיליון דולר. היום, הממשיכה שלה (אחרי שהוסיפה הרבה נכסים, אין ספק) מרוויחה את הסכום הזה כל ארבעה ימים.

אני לא יכול לזכור כמה שילמתי על העותק הראשון ההוא של "המשקיע הנבון". כל מה שעלה - הוא היה ממחיש את האמת באמרה של בן: "המחיר הוא מה שאתה משלם, הערך הוא מה שאתה מקבל".

מכל ההשקעות שאי-פעם עשיתי, קניית הספר של בן הייתה הטובה ביותר (חוץ מקניית שני רישיונות הנישואין שלי).